2013

סוף טוב הכל טוב!

3/16/2013 08:09:00 PM

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

הקיץ שנחת במחוזותינו השבוע שמח אותי מאוד. הרבה זמן חיכיתי לעלייה משמעותית בטמפרטורות ואת מזג האוויר החמים במיוחד שהגיע אתמול, חגגתי עם הופעת הבכורה של הסנדלים החדשים שקניתי וכל כך רציתי לנעול. סיפור האהבה ביני ובין הסנדלים החל כבר לפני כמה שבועות אבל רק ביום שישי שעבר הן הפכו להיות שלי באופן רשמי. כמה שבועות של אי ודאות וכמה רגעים של חרדה ופאניקה עברו על כוחותינו, אבל סוף טוב הכל טוב - הסנדלים שלי! 



בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

בלוג אופנה Vered'Style סוף טוב הכל טוב!

אני בוודאי לא צריכה לחזור ולספר לכם שנעליים הם אחת מהמחלות האופנתיות הכי קשות שלי, אם לא הקשה ביותר. יש לי חולשה אמיתית כלפיהן ובכל פעם מחדש אני מוצאת את עצמי מצרפת זוג נוסף למלתחה ואומרת לעצמי "טוב, את אלה אני חייבת אבל זהו. הן האחרונות לתקופה הקרובה!" ובכל פעם מחדש אני לא עומדת בפיתוי בפני הזוג המושלם הבא שנקלע לדרכי. את הסנדלים שבתמונות פגשתי לראשונה בקניון עזריאלי לפני כמה שבועות. ראיתי אותן מונחות על המדף בחנות זארה שבקניון ובאותו הרגע התאהבתי. לקחתי לעצמי זוג במידה שלי, מדדתי אותן ופשוט התמוגגתי מאושר. אחרי כמה שניות של שיכרון חושים ההיגיון נכנס לתמונה והרס את המסיבה - את לא צריכה עוד זוג נעליים מנומרות, כבר יש לך, הוא הזכיר לי (אבל לא סנדלים, עניתי לו), המחיר שלהן לא אטרקטיבי בכלל (אבל הן כל כך יפות ושוות כל שקל), אין לך יותר מקום בארון הנעליים (נו אז מה, נסתדר), למה למהר? רק התחילה העונה. תחשבי על זה כמה ימים וכשהן יגיעו לסניף הקרוב לביתך תמדדי אותן בנחת ותחליטי (טוב נו, צודק!) וכך אחרי מספר דקות של מלחמה שהתחוללה אצלי בראש, ההיגיון ניצח. לקחתי את הצד של המבוגר האחראי ויצאתי מהחנות בלי הנעליים ביד (אבל עמוק בתוך הלב). אחרי כמה ימים של מחשבות בלתי פוסקות על הנעליים, החלטתי שהגיע הזמן לפגוש אותן שוב וניגשתי לסניף זארה הקרוב לביתי, בתקווה למצוא אותן שם. המפגש המיוחל לא קרה באותו ביקור וגם לא בשתי הפעמים הנוספות שהגעתי לחנות בדיוק למטרה זו. אחרי שחלפו קרוב לשלושה שבועות והיפיופות שלי לא הגיעו לסניף זארה הצפוני, התחלתי לחשוש שהן כבר לא יגיעו לעולם. אצתי רצתי לחנות להסיר את החדשות ויצאתי מאוכזבת קשות. כשנכנסתי לחנות ושוב לא ראיתי אותן שם, ניגשתי לאחת המוכרות, תיארתי לה את הנעלים ושאלתי האם תוכל להזמין לי זוג במידה שלי. המוכרת בתגובה ביקשה את מספר הדגם ואני השבתי שלא ניתן לאתר אותו כי אין את הנעליים באתר שלהם. המוכרת השיבה לי באדישות שאם הנעליים לא נמצאות באתר זה אומר שכנראה הן יצאו במהדורה מוגבלת והגיעו לכמה סניפים נבחרים ברחבי העולם ומה שהגיע זה מה שיש. יותר מזה אין ולא יהיה. לא הספקתי לעכל את בשורת האיוב והמוכרת (שבאותו הרגע נראתה לי כמו מכשפה מרושעת) הוסיפה ואמרה לי - אני גם לא יכולה לבדוק לך באיזה סניפים יש אותן, הכי טוב שתחזרי לסניף שבו ראית אותן ותקווי שעוד יש את המידה שלך. נשארתי המומה אל מול התשובה המבעיתה של המוכרת, אל מול האדישות שבה היא נאמרה ומחוסר הרגישות כלפי בחורה מאוהבת שכמוני. תוך כדי ההלם והחרדה שתקפו אותי, הבנתי שעכשיו, לאור המידע החדש והמלחיץ שבידיי, הנעליים חייבות להיות שלי וכמה שיותר מהר. אחרי כמה דקות קשות התאוששתי והצלחתי להגיע להחלטה -  מחר אני נוסעת לסניף רמת אביב, שם תמיד יש הכל, ומסיימת את הסיפור הזה אחת ולתמיד. הנסיעה לתל אביב ביום שישי בבוקר מעולם לא נראתה לי ארוכה יותר (למרות שהכבישים היו לגמרי ריקים) וכשיצאתי מהרכב בחניון של קניון רמת אביב הייתי צריכה לעצור את עצמי מלרוץ לחנות. בהליכה מהירה (ואפילו מאוד) הגעתי לחנות מלאת ציפיות (ומתנשפת). כשלא ראיתי שם את הנעליים הרגשתי שהסוף המר הגיע אבל עוד לא הייתי מוכנה לוותר. תפסתי את המוכר הראשון שראיתי וביקשתי ממנו (ליתר דיוק כמעט התחננתי לפניו) שיעזור לי למצוא את הנעליים. המוכר אמר שהוא יודע על איזה נעליים אני מדברת ושיש אותן רק במחסן. בדיעבד אני שואלת את עצמי למה, אבל באותו הרגע זה ממש לא עניין אותי וכמובן שלא שאלתי כלום רק ביקשתי ממנו שיביא לי זוג במידה שלי. המוכר אמר שיבדוק אם יש והלך אל המחסן. עמדתי במשך כמה דקות באמצע החנות (בדיוק במקום שבו דיברתי עם המוכר) ולא זזתי, כדי שלא יפספס אותי חלילה כשיחזור. התפילות והתחנונים לבורא עולם, באותן דקות ארוכות שנראו לי כמו נצח, כנראה עזרו כי המוכר-המלאך חזר מהמחסן כשהשלל בידיו. אנחת רווחה ענקית השתחררה מפי ולא הפסקתי לברך את המוכר המסכן שלא הבין על מה כל ההתרגשות (רק היה חסר שאחבק ואנשק אותו מרוב שמחה). מדדתי את הנעליים, חייכתי חיוך גדול ורצתי לקופה להפוך אותן לשלי באופן רשמי. מאז, אנחנו חיים יחד באושר ואושר ואתמול אפילו יצאנו לטיול קייצי ראשון משותף.

אם בא לכם לשמוע על סיפור נעליים דומה (אבל קצת פחות מבעית), תוכלו למצוא אותו כאן.
ואם בא לכם להציץ לארון הנעליים שלי (שבקרוב מאוד יורחב עם קומה נוספת), תוכלו לראות אותו כאן

שיהיה לכולכם שבוע רגוע ונטול דאגות!
נשיקות,
ורד.

תודה לבעלי היקר טל על התמונות!

שמלה/ H&M (אותה שמלה בצבע אחר תוכלו לראות כאן), נעליים/ ZARA, קלאץ' וחגורה/ TWENTYFOURSEVEN, משקפי שמש/ SOLARIS מברצלונה, צמיד ניטים מוזהב/ ג'וסיס, צמידי ניטים עם חוט שחור/ ZARA, טבעות/ H&M.

You Might Also Like

14 תגובות

  1. כל כך מבינה ללבך :)
    הכי חשוב שהן שלך בסופו של דבר!
    מדהימה כרגיל! :)

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה על ההזדהות והפרגון מתוקה!
      ובאמת הכי חשוב שסוף טוב הכל טוב :-)

      Delete
  2. וואו איזה סיפור, אין ספק שאחרי סגה כזו הנעליים האחו נועדו להיות שלך.
    וכרגיל על האאוטפיט מהמם...
    לצערי לא זכיתי להינות ממזג האויר שגם אני חיכיתי לו נואשות... אבל הקיץ עוד ארוך...
    שיהיה לך שבוע מקסים

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה רבה רויטל מתוקה שלי!!!
      למה לא זכית ליהנות ממזג האויר? נקיונות לפסח או משהו כזה??
      בכל מקרה אני מקווה שהכל בסדר ובהחלט הקיץ עוד ארוך ויהיה לך מספיק זמן ליהנות ממנו :-)
      נשיקות ושבוע מקסים מתוקה <3

      Delete
    2. אני כרגע מקורקעת אחרי ניתוח, הלוואי ויכולתי לעדות נקיונות. האאוטפיטים שלי מסתכמים בטרנינג וגופיה...

      Delete
    3. אויי מתוקה, אני מצטערת לשמוע!
      החלמה מהירה ורפואה שלמה!!!
      נשיקות <3

      Delete
  3. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, מתגלגלת, למרות שזו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את הסיפור. מתגלגלת, כי, אותה שיחה בדיוק, עם ההיגיון (יימח שמו וזכרו) ו/או עם המוכרת (מכשפה קנאית וצרת עין שלא מבינה דבר וחצי דבר בנעליים ובאהבה אליהן), אני מנהלת כמעט מדי שבוע, מה שבוע, אחת ליומיים?!...
    חולה עליך, את מצחיקה שזה פשע, והעיקר שהנעליים שלך אצלך (ושלי אצלי!).
    יפהפיה בצורה אנושה, שילוב מהמם, יוקרתי והולם אותך להחריד.
    נשיקות וגעגועים.

    ReplyDelete
    Replies
    1. חחחח אהובתי, את היית שותפה בזמן אמת. גם ברגעים הקשים וגם ברגעים המשמחים.
      ולא בכדי, רק את יכולה להבין לליבי. אבל ממש ככה להזדהות עם התחושות הקשות והמשמחות :-) אין לי ספק שאת בדיוק את אותם שלבים בענייני הנעליים :-)
      מזל ששתינו השגנו את מבוקשנו, אחרת המצב היה חמור!!
      תודה ענקית על הפרגון מהממת שלי, יפיופה אהובה שלי <3
      מחכה למפגש בקוצר רוח!!!

      Delete
  4. אוי מאמי אני כל כך מבינה אותך!!! נעליים זו בהחלט החמלה הכי הכי קשה!! כי כל זוג כל כך מיוחד אפילו שהם לא תמיד כך:] בכל אופן היה לי סיפור ממש דומה עם היפיופות האלה-
    http://www.zara.com/webapp/wcs/stores/servlet/product/il/en/zara-S2013/358009/1160039/POINTED%20VAMP%20SHOE%20WITH%20ANKLE%20STRAP

    אני ממש שמחה שמצאתן את הנעליים שלך-הן הולמות אותך!! תתחדשי ושיהיה שבוע רגוע בלי התקפי נעליים מושלמות!
    נשיקות

    ReplyDelete
    Replies
    1. חחחח תודה רבה מתוקה!!!
      הנעליים שלך גם מהממות. אני מתה על כחול לאחרונה... והוא גם מאוד טרנדי הקיץ :-)
      תתחדשי!
      שיהיה גם לך שבוע רגוע ונטול התקפי נעליים :-)
      נשיקות.

      Delete
  5. היי ורד,
    אני עוקבת אחרי הבלוג שלך מזה כחודשיים ורק עכשיו בחרתי להגיב ואפילו בשמחה. אחרי סיפור מקרה הנעליים שלך הבנתי שאני לא המשוגעת היחידה שמוכנה לנסוע מרחקים רק כדי להגיע לזוג הנכסף, או בקיצור לי קרו שני מקרים דומים להפליא למקרה שלך ובשניהם יצאתי כשידי על העליונה, כלומר על הנעליים והאושר שהדבר הסב לי קשה לתיאור.
    יש לך יופי של בלוג ובפוסט הזה את נראית מדהים !

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה רבה פריסה יקרה!
      אני שמחה מאוד לשמוע שאת עוקבת אחרי הבלוג ושאת שותפה "למחלת הנעליים".
      ובהחלט משמח לשמוע שיצאת כשידך על העליונה בשני סיפורי הנעליים שלך :-)
      תודה רבה על הפרגון!!!

      Delete
  6. אני רוצה את השמלה. אני רוצה את השמלה. (מעניין אם היא תהיה באייץ אנד אם שאגיע)
    מראה יוקרתי ומקסים, וממש אהבתי את השפתון שעלייך:)

    ReplyDelete
    Replies
    1. אני מקווה מאוד שתמצאי את השמלה, פיצ'לה אהובתי!!
      בסניפי המרכז עוד ראיתי אותה עד לא מזמן....
      השפתון שעליי הוא של סופט טאץ', מס' 11 גוון the red.
      תודה רבה על המחמאות מהממת אחת!!!

      Delete

SUBSCRIBE by email

Enter your email address:


Like me on Facebook